זוכרים את המאמר שעלה כאן FOMO, FOBO ו-JOMO? הוא פתח שיח חשוב על הלחץ הבלתי פוסק להיות "בעניינים" ועל ההשפעה שלו עלינו ועל העסקים שלנו. אבל מאז, הבנתי שהשיח הזה רק מתחיל. התגובות והשיחות בעקבות הכתבה עוד יותר חידדו את הצורך בכלים להתמודדות עם העומס שרק הולך וגדל. לכן, החלטתי לצלול עמוק יותר.
במאמר המשך זה, אציג רשימה של מונחים חדשים וותיקים, שמייצגים מפה של התפתחות אישית עסקית בעולם הכאוטי שאנחנו חיים בו.
נתחיל באבחון הכאב, קולקציית הפחדים המורחבת, כדי שנבין לעומק מה מניע את החרדות שלנו, כי ביננו הכל מתחיל מפחד כלשהו.
משם, נתקדם אל שלב הביניים, המקום בו המודעות מתחילה לחלחל ואנחנו מתחילים לנסות פתרונות ראשונים.
ולבסוף, נגיע ליעד הנכסף: DOMO, התשוקה המודעת להחמיץ, המציעה לא רק שקט נפשי, אלא אסטרטגיה עסקית ממוקדת וחזקה.
בכל שלב, אציע דוגמאות והצעות פרקטיות שתוכלו ליישם כבר היום.
שלב 1: אבחון הכאב – קולקציית הפחדים המורחבת (The Fears)
כדי לטפל בבעיה, ראשית עלינו להכיר אותה בשמה. הפחדים הבאים הם הגורמים הנסתרים שמשאירים אותנו במצב של תגובתיות מתמדת:
FOBO – Fear Of Better Options (הפחד מאופציה טובה יותר): הפחד שמשתק אותנו וגורם לנו לדחות החלטות כי "אולי יש משהו טוב יותר".
FOZO – Fear Of a Zillenium Of options (הפחד מאינסוף אפשרויות): שדרוג של ה-FOBO, מרוב עודף אפשרויות מתפתחת חרדת החלטה.
FOJI – Fear Of Joining In (הפחד מלהצטרף): הפחד להיראות לא רלוונטיים אם ניכנס לפלטפורמה חדשה באיחור, מה שמונע מאיתנו להתנסות.
FOLO – Fear Of Losing Out (הפחד מלאבד): הפחד לאבד את מה שכבר השגנו (לקוחות, מוניטין), לא ניקח סיכון כדי לא לאבד את מה שכבר קיים.
דוגמה והצעה מעשית לשלב הפחדים:
הדוגמה: בעלת עסק שצריכה לבחור מערכת דיוור אלקטרוני. היא בודקת את Mailchimp, ActiveCampaign, HubSpot ועוד עשרות אחרות (SMOOVE).
כל שבוע היא שומעת על פיצ'ר חדש במערכת אחרת ודוחה את ההחלטה, מפחדת שתבחר במערכת "הלא נכונה" (FOBO). בינתיים,
היא לא מתקשרת עם הלקוחות שלה ומפסידה כסף.
הצעה ליישום – "עיקרון מספיק טוב": לפני שאתם מתחילים לחפש פתרון, כתבו על דף נייר 3-5 קריטריונים שהם "חובה" (Must-Have) ותקציב מקסימלי.
הפתרון הראשון שאתם מוצאים שעונה על כל הקריטריונים האלו ונכנס בתקציב הוא הפתרון הנכון כרגע.
בחרו בו והתקדמו. עדיפה פעולה טובה היום על פני פעולה מושלמת שלעולם לא תגיע.
שלב 2: בדרך לפתרון – מצבי הביניים (The In-Between)
זהו שלב ההתפכחות. אנחנו מבינים שהמרוץ מתיש ומתחילים לחפש דרכים להאט, גם אם הן לא מושלמות.
MOMO – Mystery Of Missing Out (תעלומת ההחמצה): תחושת הניכור העמומה, לי זה קורה המון כשיש בדיחה שלא הבנתי את הפואנטה או ההקשר ספציפי בשיחה ערנית.
SLOMO – Slow to Missing Out (האטה מכוונת לקראת החמצה): הבחירה המודעת לא לקפוץ על כל טרנד אופנתי ככל שיהיה או לענות לכל מייל באופן מיידי.
NEMO – Nearly but not fully Missing Out (כמעט, אבל לא לגמרי, מחמיצים): למצוא את הפשרה בה אנחנו מסתפקים ב-80% מהמידע כדי להישאר בעניינים ולהמשיך הלאה.
דוגמה והצעה מעשית לשלב הביניים:
הדוגמה: מנהל שמרגיש חובה להיות זמין בווטסאפ ובמייל 24/7. כל התראה, מקפיצה אותו ושוברת לו את הריכוז. הוא מבין שזה לא יעיל עבורו.
הצעה ליישום – "בלוקי תקשורת": התחילו לתרגל SLOMO באופן אקטיבי. הגדירו ביומן 2-3 "בלוקים" קבועים ביום (למשל: 9:00-9:30, 13:00-13:30, 16:30-17:00) שמוקדשים אך ורק למענה על מיילים והודעות. בין הבלוקים האלה, כבו את כל ההתראות. הודיעו לצוות וללקוחות על שיטת העבודה החדשה. הם יתרגלו לכך, ואתם תרוויחו זמן מוקפד של ריכוז עמוק ואיכותי.
שלב 3: היעד הנכסף – Desire Of Missing Out
כאן מתרחשת קפיצת המדרגה האמיתית: מוויתור פסיבי לבחירה אקטיבית ונלהבת.
DOMO – Desire Of Missing Out (התשוקה להחמיץ): זוהי ההבנה העמוקה שכל "לא" שאנחנו אומרים להסחת דעת, הוא "כן" מהדהד לדברים החשובים באמת.
DOMO היא אסטרטגיה. היא לבחור במודע ובתשוקה להשקיע את הזמן והאנרגיה שלנו בפרויקטים, באנשים ובמשימות שמקדמים אותנו באופן המשמעותי ביותר.
דוגמה והצעה מעשית לשלב ה-DOMO:
הדוגמה: כולם מדברים על כנס מקצועי גדול וחשוב. הלחץ להירשם, להיראות, ולעשות נטוורקינג בשיאו.
הצעה ליישום – "החלפת הערך": במקום להרגיש רע שאתם לא שם, תרגלו DOMO אקטיבי.
שאלו את עצמכם: "מה הדבר בעל הערך הגבוה ביותר שאני יכול.ה לעשות בזמן הזה?".
אולי זה לקיים פגישת אסטרטגיה ממוקדת עם הצוות שלכם, לכתוב פרק בספר שאתם חולמים עליו,
או פשוט לקחת יום חופש אמיתי כדי לחזור עם אנרגיה מחודשת.
אתם לא סתם "מוותרים" על הכנס; אתם "מחליפים" אותו במודע במשהו בעל ערך גבוה יותר עבורכם.
זוהי הצהרת כוונות אקטיבית לגבי סדרי העדיפויות שלכם.
מהתיאוריה לפרקטיקה: המקום שבו מתרגלים DOMO
אפשר לדבר על כל המונחים האלה, אבל כדי להפנים אותם באמת, לפעמים צריך לשנות סביבה. צריך מקום שמכריח אותנו להאט.
בנופש האחרון בצפת, חיפשנו מקום לארוחת בוקר וגילינו את Slow – ness בקיבוץ מורן.
מקום שכולו עטוף ירוק, חלל מרכזי שפנוי כמו מתחמי ישיבה נוחים וביתיים.
תצוגה של כלים, ספרים, אומנות שמאפשרים לגעת, לחוש, לחוות, לקרוא ולקחת הפוגה רגועה מהשוטף. המקום גם מציע סדנאות יוגה, צ'י קונג ועוד.
הנה מקום שלגמרי מציע DOMO גם כאן בישראל.
וזו הדוגמה לאיך סביבה פיזית יכולה לעזור לנו לתרגל את שריר ה-DOMO. היא מזכירה לנו שהשקט, המיקוד והעשייה המדויקת הם לא מותרות, אלא תנאי הכרחי להצלחה אמיתית ובת-קיימא בעולם החדש.
לסיכום, המעבר מ-FOMO ל-DOMO הוא מסע התפתחות. הוא מתחיל בזיהוי הפחדים, ממשיך בתרגול מודע של האטה,
ומסתיים בבחירה אקטיבית ומשחררת במה להתמקד.
בכתבה הזו תמצאו עוד תכנים בנוגע לתהליך של הישראלים במעבר מ FOMO ל DOMO.
שאלה למחשבה: מה ה"החלפת הערך" הראשונה שלכם?
